אני שמחה לפרסם פוסט אורח על ספר חדש ומקסים, ובו הסברים של המאיירת ולי מינצי על תהליך התחקיר שלה לאיורים. כלולים בו כמה איורים מהספר וכמה תמונות מהתחקיר החזותי. נהניתי מאוד לקרוא ולראות את ההשראה מהצפון הרחוק, כי רוב המקורות שאני מסתמכת עליהם בדרך כלל לקוחים מאנגליה, צרפת ולכל היותר מרכז אירופה. הגזרה הכללית של הביגוד במאה ה-19 נמצאת גם שם, בהתאמות ספציפיות לתרבות המקומית ולמזג האוויר שלה. לבוש של ילדות בשנות השלושים של המאה העשרים קיים גם בסדרת "מועדון הבילוש וולס את וונג" בתרגומי בהוצאת עוץ. והמסכות המיוחדות של האי פאנה הזכירו לי פתרונות מימי הקורונה.
מתוך הכריכה האחורית של "הילדה ביבי" מאת קארין מיכאליס, בתרגום דנה כספי:
בִּיבִּי הִיא יַלְדָּה חָפְשִׁיָּה וְעַצְמָאִית, יְתוֹמָה מֵאֵם. כְּבִתּוֹ שֶׁל מְנַהֵל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת הִיא יְכוֹלָה לִנְסֹעַ בְּחִנָּם, וּמִדֵּי פַּעַם הִיא עוֹזֶבֶת אֶת הבית ואת בֵּית הַסֵּפֶר וְיוֹצֵאת לִנְדֹּד בְּרַחֲבֵי דֶּנְמַרְק. הִיא פּוֹגֶשֶׁת בְּדַרְכָּהּ טִפּוּסִים שׁוֹנִים וּמִתְיַדֶּדֶת אִתָּם, מְצַיֶּרֶת אֶת כָּל מָה שֶׁהִיא רוֹאָה וְדוֹאֶגֶת לְבַעֲלֵי הַחַיִּים הַנִּקְרִים בְּדַרְכָּהּ. הִיא מְגַלָּה לֹא רַק אֶת פָּנֶיהָ הַשּׁוֹנוֹת שֶׁל דֶּנְמַרְק, אֶלָּא גַּם אֶת הַסּוֹד שֶׁהוֹרֶיהָ שָׁמְרוּ מִפָּנֶיהָ – מִי הֵם סָבָהּ וְסָבָתָהּ, וּמַדּוּעַ לֹא יָדְעָה עֲלֵיהֶם דָּבָר.
קָארִין מִיכָּאֵלִיס (1950-1872) הָיְתָה עִתּוֹנָאִית וְסוֹפֶרֶת דֶּנִית שֶׁכָּתְבָה לִמְבֻגָּרִים וְלִילָדִים, וּסְפָרֶיהָ תֻּרְגְּמוּ לְיוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׂפוֹת. הַיַּלְדָּה בִּיבִּי, סִפְרָהּ הַקְּלָאסִי, יָצָא לָאוֹר בִּשְׁנַת 1927 וְתֻרְגַּם לָרִאשׁוֹנָה לְעִבְרִית לִפְנֵי כִּמְעַט מֵאָה שָׁנָה. כָּעֵת הוּא רוֹאֶה שׁוּב אוֹר בְּעִבְרִית בְּתַרְגּוּם חָדָשׁ וּמֵאִיר עֵינַיִם שֶׁל דַּנָּה כַּסְפִּי, בְּלִוְיַת הָאִיּוּרִים שֶׁצִּיְּרָה וָלִי מִינְצִי בִּמְיֻחָד לַמַּהֲדוּרָה הַזֹּאת.
על האיורים של "הילדה ביבי" / ולי מינצי
האיורים שמלווים את הסיפור של "הילדה ביבי" לקחו אותי למסע בדנמרק של היום ושל תחילת המאה הקודמת. דנמרק, שהיא ארץ קטנה מורכבת מהרבה מאוד איים. את המנהגים שמוזכרים בסיפור אפשר לפגוש גם היום. הסיפור כתוב כמו יומן מסע על כ-190 עמודים ללא איורים! מצאתי את עצמי רושמת רישומים במחברת תוך כדי קריאת הסיפור. הכנסתי את עצמי לנעליים של ביבי (אפילו כשהיא יחפה) ורשמתי עוד ועוד, ללא תכנון, כמו ביומן מאויר.
בהתחלה ניסיתי לרשום את הדמות של ביבי. הבנתי שביבי בת 8-10, לובשת גרביונים והשיער שלה צהוב. עדיין הרבה פרטים היו חסרים. התבססתי על צילומים או ציורים של ילדות שגדלו בשנות ה-30. ככל שהמשכתי את המסע הכתוב התגלו עוד פרטים על הנראות והלבוש שלה. הסתבר לי שיש לה שיער מתולתל ופרוע כמו של אמא שלה והיא מסתובבת עם כובע אדום שהשיער אסוף בתוכו. חיפשתי לה שמלה עם מראה מסודר, קלאסי, קצת ישנה וקצת קטנה עליה וכמובן עם כיסים. רשמתי אפילו את הדוגמה על הבד! השמלה עוברת הרבה הרפתקאות ומתמלאת כתמים וחורים. בהמשך הדמות של ביבי נעשתה קטנה בתוך ההתרחשויות. הדוגמה על השמלה נשארה רק בדמיון.
משפחת המלוכה – המלך מאוד גבוה ולבוש עם כל הסמלים, הבגדים והפאר של דורות של מלכים. שאר המשפחה לבושה כמו משפחה רגילה, עם בגדים רגילים של שנות ה-30, אומנם מסודרים יותר. נסיכת דנמרק ושני אחיה הנסיכים לבושים בבגדי משחק שאפשר ללכלך.
האיכרות שבאות לשוק לובשות 7 חצאיות! לכל חצאית יש דוגמה וצבעוניות אחרת. בתוך הבית הנשים לובשות בגדים פשוטים יותר. לכל אי יש לבוש אחר, צבעוניות אחרת וגם בדים באיכויות שונות. נשות העיר ממעמד גבוה לובשות שמלות יותר אופנתיות ונועלות נעליים מעור. לאיכרים יש נעלי עץ מקושטות (מוכרות יותר מהולנד) שמרופדות בקש.
את האנשים שמגיעים לשוק ביבי מתארת בצורה כל כך צבעונית ומלאת חיים! היא רושמת אותם גם בעפרונות הצבעוניים על בלוק הציור שלה. לנשים העובדות יש תמיד סוג של סינר שמגן על הבגדים מלכלוך אפשרי. האיכרים נועלים נעלי עץ מעל גרבי צמר חמות. הגברת האצילית כמובן לא זקוקה לסינר, היא לא מתלכלכת, היא חובשת כובע רחב שוליים ששומר על עור פניה הלבנים, מפני השמש.
בהגעתה של ביבי לאי פאנה היא מתארת נשים בלבוש מאוד מיוחד. לנשים מספר חצאיות צבעוניות, כאשר השכבה העליונה היא כמו חצי חצאית, כמו סינר, שקשור גם במותן וגם קצת מתחת לישבן (דבר הכרחי כדי למנוע מהרוח לנפח את החצאית!). החולצה לרוב עשויה מבד עם דוגמה. מעליה יש מטפחת שמכסה את המחשוף והצוואר. הנשים גורבות גרבי צמר ונועלות נעלי עץ. רצועת עור צבעונית מחזיקה את הנעל על הרגל.
הפריט הכי מיוחד בלבוש של הנשים מפאנה הוא המסכה על הפנים שעשויה מבד ודומה למקור של ציפור. מעליה חובשות על הראש מטפחת קשורה בקשר מיוחד ומדויק כמו כנפיים. את המסכות האלה נשים לובשות כשהן יוצאות לעבוד בשדות ובכך מגנות על עור פניהן מפני אור השמש.
לרכישה: הילדה ביבי
מאת: קארין מיכאליס
בתרגומה של דנה כספי
עריכת תרגום: לי עברון
איורים: ולי מינצי
עיצוב העטיפה ועימוד: לירון כהן
ניקוד ועריכת לשון: אמירה נבו בנימיני
