לבגדינו נודעת השפעה עמוקה עלינו, יותר ממה שאנו מעלים
בדעתנו. הם עשויים לשנות את התנהגותנו. ילבש אדם סחבות
מרופטות — מיד ירכין את ראשו ויחמוק מפני העוברים ושבים כמי
שאינו יודע מאין יבוא עזרו; יעטה אותו אדם עצמו מחלצות פאר —
מיד יצעד בגאון ברחוב הראשי, מטלטל את מקל ההליכה שלו אנה
ואנה ומתייהר לפני הבנות כתרנגול בחצרו.
ובכן, בגדינו משנים את אופיינו מן הקצה אל הקצה.
הציטוט החכם הזה לקוח מתוך הספר "הבל הבלים – הרהורים בטלים של הולך בטל" (במקור: Idle Thoughts of an Idle Fellow), שיצא לאור לאחרונה בתרגום חדש של דליה טסלר.
הוצאת לוקוס תגריל שני עותקים של הספר בין קוראי וקוראות "מה תלבשו למסע בזמן?". כדי להשתתף בהגרלה עליכם להיות מנויים לדיוורים מהאתר שלי, ולכתוב מה הפריט האהוב עליכם מהמאה ה-19 (בדואר אלקטרוני אלי או בתגובה לפוסט הזה בדף הפייסבוק, עד 14.2.25). אצל ג'רום מדובר במקטרת, והוא אפילו מקדיש לה את הספר.
"הספר "הבל הבלים" כולל הרהורים על בטלה ועל אהבה, על ביישנות ועל גאווה, על מזג אוויר ועל דיכאון, על אכילה ושתייה, על הופעה בחברה ועל מהותה של הצלחה. בשנינות ובהומור שכה מאפיינים את כתיבתו, הסופר הבריטי המהולל ג׳רום ק. ג׳רום (שלושה בסירה אחת) מגולל בספר זה את הגיגיו על נושאים שברומו של עולם וגם על עניינים פחותי חשיבות – ואלה גם אלה זוכים לאותו טיפול נפלא שיש בו קריצה שובבה והתבוננות חכמה ומקורית על הטבע האנושי.
מן הסתם, אהבתי במיוחד את הפרק "על לבוש והופעה בחברה", שכולל לא רק תיאורי בגדים אלא גם תובנות על השפעתם על לובשיהם, ועוד מפי גבר:
בכל מה שנוגע לחיזורים אחר בנות המין היפה — הבגדים הם
המכריעים את הכף. הם מביאים איתם את מחצית הניצחון. לפחות
כך סבור העֶלֶם, ובדרך כלל נדרשות לו שעה־שעתיים כדי להתגנדר
לקראת היציאה לקרב. מחצית השעה הראשונה עוברת עליו
בהתחבטות בין חליפתו הקלה עם כובע עגול־תיתורה ומקל הליכה,
לבין חליפתו המהודרת עם כובע צילינדר ומטרייתו החדשה. יהי
ליבכם סמוך ובטוח שבכל אחת מן האפשרויות יטעה הבחור טעות
גורלית.
תארו לכם כמה מקנא המחזר הצעיר, המוצא את עצמו לא אחת
במצבים מביכים בשל הלבוש המסורבל (והמגוחך לפרקים) של
שלהי המאה התשע־עשרה, בגנדרנים הציוריים שחיו כשבעים שנה
קודם לכן! הביטו בהם (מצוירים על כרטיסי הברכה לחג המולד),
בשערם המתולתל ובכובעיהם המהודרים, רגליהם החטובות
נתונות באברקיים נאים, מגפיהם מצוחצחים, צווארוניהם מעוטרים
בכיווצים קלים, מקלות ההליכה שלהם מעודנים בתכלית וטבעות
החותם תלויות להם בשרשרת! לא ייפלא שהנערות הקטנות,
במצנפותיהן הקשורות להן מתחת לסנטר ובמטפחותיהן התכולות
בהירות הכרוכות למותניהן, משפילות את עיניהן והולכות שבי
אחריהם. גברים עשויים בהחלט לשבות לבבות בלבוש מעין זה
— אך מה אפשר כבר לצפות ממכנסיים מקומטים וממקטורן קצר,
המזכיר תלבושת של קוף בקרקס?
ג'רום מתאר את ההבדלים בין הלבוש הגברי הססגוני במאה ה-18 לבין האופנה הגברית המאופקת יותר בתקופתו, בסוף המאה ה-19.
הססגוניות והעידון של המאה ה-18 התחלפו בחדגוניות:
ג'רום ק. ג'רום הוא כמובן המחבר של הספר המופלא "שלושה בסירה אחת". זה צילום של משחק קלפים שראיתי באוסף הנוסטלגיה של גיל פנטו, וכנראה אין לו קשר לספר 🙂 :
