נהניתי להשתתף בסדנת הדפס בהנחייתה של רחל ארז, שהיא מומחית לתהליכים מראשית ימי הצילום.
רחל הסבירה את שלבי התהליך והחומרים המעורבים בו: הנייר נמרח בתרכובת חומרים רגישים לאור. לאחר מכן מניחים עליו חפצים או שקף נגטיב וחושפים לאור השמש. בהמשך הנייר מושרה לזמנים קצובים בשלושה נוזלים המפתחים את התמונה ומקבעים אותה. התוצאה היא הדפס בגוונים חומים עשירים.
היה מעניין לראות את השינויים שהנייר עבר בהשפעת החומרים השונים, והחשיפה לאור. כדי לקבוע את רמת הכהות הרצויה עשינו בדיקה שבה פס נייר נחשף בהדרגה לאור השמש, בתוספת חמש-עשרה שניות בכל פעם.
התמונות שהדפסתי היו צילום עץ מטיול בארצות הברית והתמונה שלי בבגדי המאה ה-18 שצילמה חברתי נוראל זאבי. אמנם הצילום הומצא רק במאה ה-19, אבל הרגשתי שערבוב הזמנים עדיין מעניין מספיק כדי ליצור הדפס שלה.
העבודה האחרונה שהדפסנו הייתה דיוקן אישי המורכב מחפצים שנמצאים בתיק האישי. המבחר שלי משלב שתי קטסטרופות – אלכוג'ל מימי הקורונה וסיכת הפעילות למען החטופות והחטופים בעזה מאז שבעה באוקטובר.
הסדנה נערכה בבית ימבור בקיבוץ עברון, והסביבה הנעימה כללה חלונות ויטראז' צבעוניים ועיצוב מעניין של מבני הקיבוץ מסביב.
