הסדרה "בזכות עצמה" בנטפליקס מבוססת על סיפור חייה של שרה ברידלאב, הידועה בשם מאדאם סי. ג'יי. ווקר, שבנתה אימפריה של מוצרי טיפוח לשיער בארה"ב של תחילת המאה העשרים.
הסיפור הבסיסי מרתק ומעורר תקווה: כובסת קשת יום, מדוכאת על פי צבע עורה ומינה בעולם של גברים לבנים, יוצאת מעוני ומספקת פרנסה לאלפי נשים וגברים תוך שהיא הופכת למיליונרית הראשונה שצברה את הונה בעצמה.
לצערי, הסדרה לא ממש מוצלחת, ובוחרת להדגיש פגמים אנושיים במקום להרחיב את הלב. משום מה המוקד העיקרי הוא על התחרות בין שרה לבין אדי, שמכרה את מוצרי השיער לפניה. התחרות מודגשת עד כדי כך שהיא מופיעה בקטעי דמיון כקרב איגרוף בין השתיים, ומעיבה על הקשיים האובייקטיביים שעליהם הצליחה שרה להתגבר בכוח כשרונה.
MADAM CJ WALKER 
מבחינת תלבושות, יש בסדרה מגוון נאה של בגדים משני העשורים הראשונים של המאה, בשכבות שונות של החברה ככל שהגיבורה מתעשרת.
יש לי בעיה קשה עם בחירה מרכזית אחת בתלבושות – הגיבורה הראשית, בגילומה של אוקטביה ספנסר, לא לובשת מחוך. אני מניחה (גם אם אין לי יכולת לדעת) שהשחקנית הראשית, שהיא גם המפיקה לא רצתה ללבוש מחוך, אולי היא אפילו רואה בו סמל לשעבוד. אבל התוצאה היא עיוות היסטורי.
יש שתי תמונות מקוריות של מאדאם ווקר. האחת תמונת ראש והאחרת צילום שלה יושבת במכונית, לבושה בהידור. אני משוכנעת (גם אם אין לי הוכחה) שאישה כמוה, שטיפסה בציפורניים בסולם החברתי, הייתה מקפידה להתלבש על פי כל כללי ההידור המקובלים, ואלה כללו בהכרח מחוך. הנה כמה צילומים של נשים שחורות שהתלבשו כך, ויש עוד רבים אחרים.
2 מחשבות על “בזכות עצמה – ובלי מחוך”
אנחנו לא מצפות מהסדרות האלו להיות נאמנות להיסטוריה ולחנך אותנו, אלא להעביר את המסרים החשובים מתוך סיפורים מעוררי השראה, תוך תיקון המעוות.
אם אכן היא נהגה ללבוש מחוך, ואת זה את לא יודעת אלא מניחה, טוב עשתה מפיקת הסדרה בכך שהעיפה את השטות הזו מהסדרה. בראבו לך!
לגבי המאבקים האנושיים, ככל הנראה אין שום הישג יוצא דופן ללא מאבקים חיצוניים ופנימיים כאחד ובעת ההיאבקות אנו זוכות לראות בצורה ארטיסטית את הקרבות מול אדי לא כעדות מציאותית אלא כמיצג לקרבות פנימיים, קרי אדי היא הדמות בתוכה ו/או ייצוג חברתי איתו נאלצה המאדאם להיבק בדרך לניצחונה הפנומנלי.
ובקיצור, ראוי להינתן כאן שבח מהמם על פועל יוצא דופן של אישה שגברה על כל הקשיים, שברה מוסכמויות וסללה דרך לבאות ולבאים אחריה! תודה שנולדת ותודה על כל מה שפעלת עבורנו, שרה!
תודה על התגובה, שיי, זה ניתוח מעניין של הסדרה והמסר שלה. אני שותפה להערכה שלך לדמותה ההיסטורית של מאדאם ווקר.
לגבי המחוך אני מרחיבה בפוסטים אחרים, למשל זה: https://www.inbalhistory.com/corset/. היחס שלנו אליו כיום שונה מאוד ממה שחשבו והרגישו נשים במאות הקודמות.