אני מרכיבה משקפיים מגיל שמונה ויצא לי לחשוב לא מעט איך היו נראים חיי בלעדיהם. מה הייתי עושה אילו לא הייתי יכולה להסתמך על ראייה טובה, שמאפשרת קריאה, השכלה והתנהלות בחיי היומיום? גם אחרי ניתוח לייזר לשיפור הראייה לא נפרדתי מהמשקפיים, ובעצם אני לא מרגישה כמו עצמי בלעדיהן. לכן כשהתכוננתי לצילומים בתלבושת ההיסטורית שלי אצל ליה יפה לקחתי בהשאלה מסגרת משקפיים שתתאים לתקופה – מסגרת מתכתית מעוגלת. כיוון שלא היו בה עדשות, לא הייתה בעייה עם השתקפות האור בזגוגיות בזמן הצילומים – יתרון!
ליקויי ראייה היו קיימים כמובן מאז ומתמיד, אבל פתרונות התחילו להופיע באירופה ככל הנראה החל מהמאה ה-13. הם כוונו לפלח האוכלוסיה הקטן של יודעי קרוא וכתוב, בעיקר ככל שהאריכו ימים והתקשו יותר ויותר להתמקד למרחק קצר – כלומר, משקפי קריאה. במאה ה-16 כבר היו עדשות לתיקון קוצר ראייה ורוחק ראייה, ואפשרות מסוימת להתאמת המספר. וכאשר השקפיים כבר נועדו לשימוש רצוף, ולא רק בשעת קריאה, נמצאו פתרונות לקיבוע שלהם על הפנים, בעזרת קשת על האף וזרועות הלוחצות על הרקות ומקיפות את האוזניים.
במאה ה-18, התקופה שבה מתרחשת העלילה של "זרה", היו משקפיים אביזר מוכר, גם אם לא נפוץ כמו בימינו. הרכבת משקפיים העידה על השכלה ותבונה, עד כדי כך שבתקופה מסוימת אפילו הייתה אופנה של התהדרות במסגרת משקפיים גם ללא צורך של ממש. עם זאת, השימוש המקובל יותר היה בגיל מבוגר יחסית, לקריאה או עיסוק במלאכות יד, אצל גברים ונשים גם יחד.
בעונה השלישית של "זרה" קלייר וג'יימי כבר בשנות הארבעים לחייהם כאשר הם נפגשים מחדש אחרי פרידה בת כעשרים שנה. ג'יימי מנהל בית דפוס באדינבורו, ומרכיב משקפי מתכת נאים המעניקים לו מראה מכובד ומאפשרים לו לדקדק בעבודתו. השחקן סם היואן סיפר בראיון שהיה רעיון שלו להוסיף לג'יימי משקפיים. זאת למרות שבספרים המתקדמים בסדרת "נוכרייה" מקפידה הסופרת דיאנה גבלדון להלל את עיני הנץ של ג'יימי גם בגיל מבוגר, אם כי בעיקר בראייה למרחק הנדרשת לירי מדויק. אין ספק שהמשקפיים עוזרים למראה הבוגר יותר של ג'יימי, כאשר מדובר באותו שחקן ממש שגילם אותו בשנות העשרים לחייו חודשים ספורים קודם לכן.
בחייהם האישיים השחקנים סם היואן וקטרינה באלף מרכיבים משקפיים, כפי שאפשר לראות כשהם נמצאים בחזרות או בשעות הפנאי.
בעונה השביעית של הסדרה גיבורינו כבר בני שישים פלוס, וג'יימי מבחין שקלייר אכן זקוקה למשקפי קריאה, על אף ההסתייגויות שלה מההוכחה לשנים החולפות.
בספר "זה קרה בדרך לאדינבורו" מאת טסה דר, שיצא לאור בעברית לאחרונה בתרגומי, הגיבורה מינרווה מרכיבה משקפיים ואף מופיעה איתם על הכריכה בציור של עומרי קורש. למשקפיים יש תפקיד עלילתי, ראשית ביצירת התדמית הלמדנית של מינרווה, שאפה תחוב תמיד בספרים, ובהמשך כאמצעי לניצחון קטן בדרך, שלא אחשוף בפניכם מראש.
