התגובה הקבועה כמעט לכל תמונה או סרטון של לבוש ממאות קודמות היא הקביעה ש"נורא לא נוח" להתלבש כך, בדגש על ריבוי השכבות ועל המחוך המהודק. אחרי שקראתי, שמעתי וראיתי עדויות של נשים רבות שלובשות בגדים היסטוריים מבחירתן החופשית לאורך זמן (וגם כמה גברים כאלה) אני יכולה לסכם את הטיעונים העיקריים ולהפריך כמה מיתוסים. בעצם, אולי כדאי שנתחיל בעדות מכלי ראשון, של אבי קוקס המקסימה, שעבדה במשך שנים באתר היסטורי, בתלבושת מלאה, וכיום עוסקת בתחום ההלבשה ההיסטורית.
האמירה הראשונה של אבי, וזאת שחשובה במיוחד בעיניי, מתייחסת לכך שנשים וגברים בעבר לא היו טיפשים וגם לא בורים. כמו כל אחת ואחד מאיתנו כיום, הם התמודדו כמיטב היכולת והיצירתיות עם תנאי החיים שבהם התקיימו, במסגרת מוסכמות החברה שלהם. נכון כמובן שמעמדן של נשים היה נחות יחסית לזה של גברים והיבטים רבים בקיומן הגבילו אותן. לא נכון לקבוע נחרצות שכל היבט של הלבוש הנשי במאות קודמות היה מזימת דיכוי שוביניסטית, בעיקר כאשר בחלק גדול מהמקרים הנשים הן שתפרו את הבגדים עבורן ועבור בני ביתן.
כאשר הגדרת הנוחות מצומצמת לבגד שאינו מגביל כלל את הגוף בתנוחותיו ובתנועותיו, ברור מאליו שאין נוח יותר מחולצת טריקו ומכנסי טרנינג, או טוניקה רחבה. אבל כשמדובר במאות קודמות, עלינו לזכור שהתנאים היו שונים, ואיתם גם השיקולים. לדוגמה, לא היו בדים גמישים כמו טריקו ולייקרה, השכיחים בבגדינו כיום. אפשר היה ליצור בגדים רק מאריגים טבעיים חסרי גמישות כמו כותנה, פשתן, משי וצמר, ולרכוס אותם בעזרת כפתורים, סרטים וקרסים – בלי גומי, רוכסנים או צמדנים.
סוגייה נוספת היא הטמפרטורה – יצא לי להרצות לא פעם באולמות ממוזגים במישור החוף הישראלי המהביל. אני תמיד מזכירה שרוב הבגדים שאותם אני מציגה לקוחים מהתרבות האירופית ומיועדים לאקלים קר בהרבה. כאשר רוב השנה קר בחוץ, וגם בבית (בהיעדר הסקה מרכזית מודרנית יעילה), הדגש הוא על יכולתם של הבגדים לחמם. מצד שני, אריגים טבעיים כמו כותנה, פשתן ואפילו צמר מאווררים ומנדפים זיעה טוב בהרבה מחומרים סינתטיים ולכן מתאימים יפה גם לחום הקיץ.
בגד מרופד ורך מן המאה ה-18, מוצג במוזיאון הלאומי של סקוטלנד באדינבורו.
יש עוד הרבה מה לומר בנושא, מהיבטים שונים שלו, אבל לדעתי מה שחשוב במיוחד לעשות הוא לנסות לצאת מתוך הדעות הקדומות וההרגלים הטבועים בנו, ולנסות לחשוב איך חווים את העולם אנשים אחרים מתוך סדרי עדיפויות שונים משלנו. אפשר להכיר בלגיטימיות של ההחלטות שלהם, ולא משנה אם הם מנהלים את חייהם מתוך אמונה דתית שמכתיבה להם אורח לבוש מסוים, או בתנאי סביבה (כולל תקופה) שמכתיבים שוני מההתנהלות שלנו. אם נתאר לעצמנו מסע בזמן לעתיד דווקא, מן הסתם יהיו אז כאלה שיביטו בתמיהה על בחירות לבוש של רבות ורבים מאיתנו, החל מסקיני ג'ינס, דרך עקבי סטילטו ועד לקרוקס.
מורגן דונר הלכה במחוך ויקטוריאני במשך שבוע, ומדווחת על החוויה:
2 מחשבות על “אוי, זה כל כך לא נוח!”
פינגבאק: מחוך - מיתוסים ומציאות – מה תלבשו למסע בזמן
פינגבאק: יש לי מחוך היסטורי אמיתי – מה תלבשו למסע בזמן