פוסט ארוך ובסופו הגרלה!
למיטב זכרוני, הפעם הראשונה שחשבתי על מסע בזמן הייתה בעקבות "בית קטן בערבה". סדרת הטלוויזיה ששודרה בערוץ הטלוויזיה היחיד בשנות השמונים. כולנו התכנסנו לצפות בלורה הקטנה והחמודה מדלגת לה בין עשבים ופרחים כשצמותיה מתנופפות. העיירה הקטנה במערב האמריקאי של סוף המאה ה-19 נראתה אידילית ומשפחת אינגלס מלאת האהבה חיממה את הלב. בניגוד לרוב ספרי הקריאה שלי, שהגיעו מספריות, הספר הירוק-צהוב היה שלי ונשאר ברשותי עד היום. התיאורים המפורטים של בניית בית והישרדות בסְפר תרמו להפלגות הדמיון – מה הייתי עושה אילו הייתי יכולה לחיות כמו לורה ומרי? איך הייתי מסתדרת?
החודש הוא יובל החמישים לסדרת הטלוויזיה, ובמקביל יצאה לאור מהדורה מעודכנת של הספר בעברית. את הכריכה הקשה בעיצוב של אבנר כץ מחליף ציור מקסים ועתיר-פרטים של לנה גוברמן. אבירמה גולן עדכנה את התרגום שלה משנות השבעים, ועכשיו הוא קריא יותר לילדות וילדים דוברי עברית בת ימינו. היא גם הוסיפה אחרית דבר המתייחסת לשינויים שחלו בעשורים האחרונים, לא רק בשפה המדוברת אלא גם בערכים החברתיים, בעיקר בכל הנוגע ליחס לאמריקאים-ילידיים, הנקראים "אינדיאנים" אצל ויילדר, ומוצגים במידה רבה כאויבים של משפחת המתיישבים הלבנה.
לפני כעשור התאהבתי ברעיון המסע בזמן בעקבות הסדרה "זרה" ומאז אני כותבת ומרצה תוך התעמקות מיוחדת בלבוש במאות הקודמות. באלבום התמונות שלי משנות הילדות מצאתי את עצמי מחופשת ללורה, בחולצת תחרה וחצאית רחבה, שאולי תפרתי לבד. את הספר שאני מחזיקה בתמונה השוויתי השבוע לעותק החדש והמעודכן, הוא רק קצת יותר מהוה.
לורה של סדרת הטלוויזיה היא השחקנית מליסה גילברט, כאן בתמונה מאחורי הקלעים. מליסה גדלה באתר הצילומים מילדה לאישה צעירה וזכתה לפופולריות עצומה. אני עדיין זוכרת כתבה מ"מעריב לנוער" שסיפרה על רומן הנעורים שלה עם השחקן רוב לאו.
בהמשך, גילברט עזבה את הוליווד ולפני כמה שנים הקימה חברה המשווקת בגדים וכלי בית בסגנון המסתמך על נוסטלגיה לעבר בכלל ולסדרה בפרט. אפשר לקנות ממנה שמלות פרחוניות, סינרים מעשה טלאים, כלי מטבח מחומרים טבעיים והשראה לחיים שלווים ושטופי-שמש. לחצו כאן כדי לצפות במפגש עם מליסה גילברט שבו היא מעלה זיכרונות מצילומי הסדרה, והנה קטע קצר יותר איתה ועם השחקניות שגילמו את אמה ואת נלי המרושעת.
אפשרות אותנטית יותר היא לבקר במוזיאון פפין במקום הולדתה של לורה אינגלס וויילדר.
בהוצאת מרגנית יצאו לאור בעברית שבעה ספרים בסדרת "בית קטן בערבה", על החיים של לורה ושל בעלה אלמנזו לפני ואחרי פגישתם. את רובם קשה להשיג כיום, ואפשר לקוות שלפחות חלק יחודשו גם הם בעקבות הספר הנוכחי. באנגלית יש ספרים נוספים מאת וויילדר, וספרות ענפה מסביב לדמותה ולספריה, כולל ספר בישול:
ספר הבישול של בית קטן בערבה, מאת ברברה ווקר, מביא ציטוטים מתוך ספרי הסדרה הרבים ומלווה באיורים הנהדרים של גארת ויליאמס (שהופיעו גם בגרסה הישנה של ספרי מרגנית ונעדרים לצערי מהנוסח המחודש). ווקר מוסיפה הסברים רבים על מצרכי המזון וצורות בישול במאה ה-19 ועל השינויים מאז ועד ימינו. היא נותנת מתכונים מותאמים למטבח המודרני, אחרי תיאורים של האופן שבו התנהלו משקי הבית של לורה בילדותה ובבגרותה. זה ספר עיון מקסים ואני מודה לחברתי יעל שחור שהשאילה לי אותו. לא ברור עד כמה הוא עושה חשק לבשל לפיו, בעיקר כשהשלב הראשון במתכון דורש לצוד את המרכיב העיקרי.
צילמתי כאן את ציור הכריכה המלא של לנה גוברמן, הכולל את משפחת אינגלס, את קרון הנדודים שלהם והבית הקטן ברקע, וגם את האינדיאנים, שהופתעתי לראות כמה משמעותי תפקידם בספר. על כריכה יפה נוספת של הספר שראיתי בחו"ל כתבתי בפוסט הזה.
הנה קטע נחמד מהתרגום המעודכן, שבו מרי ולורה מקבלות מתנות נדירות:
שתי המסרקות היו דומות. הן היו עשויות מגומי גמיש והתאימו בדיוק לראשה של ילדה. בראש כל מסרקה היתה פיסת גומי שחור, שטוחה ומחורצת בחריצים מסולסלים. הגומי היה גזור במרכז בצורת כוכב קטן עם חמישה קצוות מחודדים, ומתחת לכוכב הציץ סרט צבעוני מבריק. הסרט במסרקה של מרי היה כחול. במסרקה של לורה הוא היה אדום. אמא החליקה את שערן ואספה אותו במסרקות. בשערה הזהוב של מרי, ממש מעל למצח, זהר כוכב כחול, ובשערה הערמוני של לורה, ממש מעל למצח, זהר כוכב אדום. לורה הביטה בכוכב של מרי, ומרי הביטה בכוכב של לורה, ושתיהן צחקו מרוב שמחה. מעולם לא היה להן קישוט יפה כל כך.
הוצאת זמורה הקצתה שלושה עותקים להגרלה דרך "מה תלבשו למסע בזמן?" – על מנת להשתתף בהגרלה כתבו לי זיכרון ילדות מספר כלשהו בסדרת "מרגנית", בתגובה כאן או בפוסט בפייסבוק. כדי לזכות בספר עליכם להיות רשומים לקבלת עדכונים מאתר "מה תלבשו למסע בזמן?" שמות הזוכים יתפרסמו ביום ראשון 22 לספטמבר 2024. להשתמע!
