נושא: המאה ה-18

איך הייתם מגיבים אם אחרי שנים של עבודה קשה ומאומצת היו מוציאים את יצירות האמנות שעליהן טרחתם למכירה פומבית, ולא מוודאים אפילו שתוכלו לקנות בה

"בספר הבישול של אימא שלי לא היתה אפילו מנה הודית אחת. היום אי אפשר למצוא אוסף מתכונים בלעדיהן… כשהיינו ילדים, כותנה מיובאת מהודו היתה שיא

התערוכה "היה היה פעם" של החוג לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב על שם נרי בלומפילד באוניברסיטת חיפה מציגה 12 מערכות לבוש היסטוריות, שחזור של בגדי

הפרק האחרון אי פעם בסדרה "זרה" שודר, והיה כמובן דרמטי מאוד. אני רוצה לדבר דווקא על מה שקרה אחרי שהוא הסתיים. בסוף הכותרות, אחרי שקופית

בעקבות ההתעמקות שלי בשימוש בכנפי חיפושיות בוהקות לעיטור בגדים משכה את תשומת לבי בעונה השמינית של "זרה" מותניה רקומה בהידור בדוגמת חיפושיות. ויליאם מקבל אותה

סדרת הטלוויזיה ברידג'רטון מתהדרת בפאר פנטסטי בעיצוב בכלל, ועיצוב התלבושות בפרט. כאשר רק עלתה למסכינו התרעמתי על חוסר הדיוק ההיסטורי, אבל מאז התרככתי, ומרגע שהתחלתי

לכבוד העונה החדשה (והאחרונה) של הסדרה "זרה" מוצגות ממרץ עד מאי 2026 למעלה מעשרים מהתלבושות המקוריות שעוצבו עבורה במוזיאון המהפכה האמריקאית ביורקטאון. מעצבת התלבושות בעונות

בגלריית ויליאם מוריס בלונדון ראיתי את התערוכה Women in Print: 150 Years of Liberty Textiles. התערוכה, שנוצרה בשיתוף פעולה עם חברת הטקסטיל ליברטי לרגל חגיגות

העונה השמינית והאחרונה בסדרה "זרה" תשודר החל מחודש מרץ 2026. העונה הזאת אמורה לסגור יפה את הסיפור שהתחיל בפגישתם של קלייר וג'יימי בשנת 1743, למרות

נעלי אישה מן החצי השני של המאה ה-18, עשויות פשתן, משי ועור, ומאחוריהן זוג כיסים מיניאטוריים רקומים על פשתן. מוצגים בגלריית ווקר בליברפול. #מהתלבשובמוזיאון –