רק כשסיימתי לתפור את המכנסיים החדשים, אחרי שפרמתי ותיקנתי בפעם השלישית לפחות, הבנתי שהם ממש מזכירים לי את "חליפת העטלף" של קלייר. אמנם כבר השתמשתי בגזרה הזאת כמה פעמים, אבל בכל פעם מחדש אני מודדת בקפידה ובסוף מגלה שיצא לי רחב מדי במותניים או קצר מדי בקרסול, ונאלצת לאלתר. בדרך כלל גם נקרע לי החוט במכונת האוברלוק ואז לוקח חצי שעה להשחיל הכול מחדש. אבל בסוף, אחרי עוד סבב התאמות, יש לי בגד חדש, יחיד ומיוחד.
בכינוי חליפת העטלף אני מתכוונת לבגד שקלייר מכינה לעצמה כשהיא מתכוונת לחזור שוב למאה ה-18 ואל ג'יימי, בעונה השלישית של "זרה". כתבתי עליו בפרוטרוט בפוסט הזה וגם הסברתי את מקור השם.
הדמיון הוא לא רק בצבע הכחול הבהיר, אלא בדיוק בפגמים: מעצבת התלבושות של הסדרה, טרי דרסבך, הציגה את המקומות שבהם התפרים עקומים, הכפתורים לא זהים ועוד כל מיני דברים לא מדויקים, כיוון שקלייר איננה תופרת מקצועת, וגם אני לא.
חוץ מזה, שתינו עשינו שימוש חוזר בחומרים קיימים: היא בחזיות שמהן יצרה מחוך מאולתר, ואני ברוכסן שהצלתי מזוג מכנסי ג'ינס קרועים. וכמובן, דאגנו לכיסים בגודל נוח, שאפשר לקחת בהם את כל מה שצריך: טלפון ומפתחות, או אפילו ערכת מזרקים וכריך.
1 מחשבה על “מכנסי העטלף”
פינגבאק: הפנים הרבות של הג'ינס – מה תלבשו למסע בזמן