נושא: אאוטלנדר

הכי אני אוהבת את חדוות הגילוי והפיצוח, כשאני מוצאת עוד חיבור היסטורי ואמנותי לתלבושת. כך היה גם במקרה הזה, עם הציור שהיווה השראה לתלבושת שולית

התארחתי בתוכניתו של אורן נהרי בשבת בבוקר ברשת ב', לשיחה על מסע בזמן. אורן כתב כך לפני התוכנית: בתכנית: נדבר על וינסטון צ'רצ'יל, הסמל למנהיגות

כולנו מכירים את הרגע שבו קוראים כתבה בעיתון על נושא שבו אנחנו בקיאים, ומבחינים מיד בהמוני אי דיוקים, פספוסים ועיוותים. ובכן, אני כאן עם הדוגמה

בהשראת הסדרה "זרה" הכנתי לי תלבושת של אישה מן המאה ה-18, כולל כל השכבות והאביזרים הדרושים, שאולי היו מאפשרים לי לשרוד מסע בזמן. הדמות שאני

סריגים, בעיקר צעיפים וכפפות, הם חלק אופייני בתלבושות הסדרה "זרה" כבר מהעונה הראשונה. ברגע שמעצבת התלבושות של הסדרה, טרי דרסבך, הגיעה לסקוטלנד, היא הבינה את

אתם בטח שואלים את עצמכם איך הגעתי למצב הזה. מה עושה מתרגמת עם חרב באולם קשתות סקוטי, מוקפת אנשי רמות בקילטים? קודם כל חשוב לי

אני מרכיבה משקפיים מגיל שמונה ויצא לי לחשוב לא מעט איך היו נראים חיי בלעדיהם. מה הייתי עושה אילו לא הייתי יכולה להסתמך על ראייה

לקראת העונה השלישית של הסדרה "זרה" התייחסה מעצבת התלבושות טרי דרסבך לאחד הצילומים שהתפרסמו – ובהם קלייר לבושה חולצה לבנה וחצאית תכולה. לכאורה מה שקלייר

במוסף "ספרים" של "ישראל היום" פורסם מאמר שלי על אי-דיוקים בסדרות וסרטים תקופתיים. אני מצרפת כאן צילום של הדף, ובקישור אפשר לקרוא את הטקסט במלואו.