לפני עשר שנים התחיל השידור של סדרת הטלוויזיה "זרה", המבוססת על ספרי "נוכרייה" מאת דיאנה גבלדון. נשביתי בקסמה תוך חצי דקה של שיר הפתיחה על רקע נופי סקוטלנד, והיא שינתה את חיי.
התחלתי לקרוא את הספרים, התאהבתי בדמויות ובעיקר בתלבושות. החלטתי שמסע בזמן הוא חומר רלוונטי להרצאה בכנס מסע בדיוני. המשכתי להתעמק בנושא ופיתחתי הרצאות על ההיסטוריה של האופנה ודף פייסבוק בשם מה תלבשו למסע בזמן?, שהפך בהמשך לאתר הזה.
נסעתי לסקוטלנד לקורס ספרות, לטיולים, לכנס אקדמי על אאוטלנדר.
בכנס שמעתי הרצאה מרתקת על ייצוגים של אלימות מינית בדרמות תקופתיות. אחת הטענות שם הייתה שאונס מוצג כדי לאותת לצופים כמה התקדמנו. זה היה פעם, היום מצבנו טוב יותר. התכוונתי לכתוב פוסט מפורט. ואז הגיע 7 באוקטובר.
בפתיחת כל הרצאה אני מזהירה שההתלהבות שלי מעיצוב התלבושות של "זרה" מדבקת, אבל הסדרה כולל המון אלימות, ומין, ואלימות מינית. האזהרה הזאת חשובה פי כמה בשנה האחרונה.
מי שרוצה לדבר איתי על אאוטלנדר – אני תמיד שמחה. מי שרוצה להתלהב מהתלבושות, ומהיסטוריה של האופנה באופן כללי – עוד יותר. אשמח אם תזמינו אותי להרצאה, שמלות יפות הן אסקפיזם מושלם (וגם קילטים, רק לא לקרוא להם חצאיות).
קישור לסרטון חגיגות העשור: https://www.facebook.com/reel/506050068466708
