יום השואה, אפריל 2026
במחקר ארכיוני משותף של בצלאל, יד ושם ולארכיון עיריית ירושלים נמצאו בקשות קבלה לבית הספר שהגישו צעירים יהודים מאירופה בתקווה לזכות באשרת סטודנט ולהיחלץ מאימי השלטון הנאצי. ליטל ספיבק ונטע עירן כהן איתרו שם, בין השאר, מכתב ואיורי אופנה של מרים אלינגר בת ה-19 מפראג. פרטים מהתיקים הללו מופיעים בכתבתו של עופר אדרת בעיתון "הארץ", המציגה את מאמציו של מנהל בצלאל, יוסף בודקו, להציל אמנים רבים ככל האפשר, בתנאים שהציבו הגרמנים והבריטים.
ספיבק היא היום דוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות ועמיתת המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, והיא כתבה כך: "כשפתחתנו את הארגזים המאביקים, גילינו תיקיות ובהן מסמכים שנשלחו לבצלאל בין 1935-1941 מצעירים יהודים באירופה. סטודנטים לאמנות מגרמניה, אוסטריה, צ'כוסלובקיה ומדינות נוספות שניסו להתקבל ל"בצלאל החדש"… שלחו מסמכים אישיים – תעודות, תמונות פספורט, קורות חיים (חלקם בעברית), ויצירות אמנות מסוגים שונים במטרה להתקבל לבית הספר לאמנות הראשון והיחיד בפלשתינה באותה התקופה. היצירות היו מגוונות, איורי אופנה בצבעי מים, רישומים בעיפרון, מטפחות משי מצוירות, צילומים של פסלונים ויצירות טקסטיל שאי אפשר היה לשלוח בדואר."
הסיפור והאיורים הזכירו לי את אחת התצוגות בתערוכת "גיבורות" במוזיאון העיצוב חולון, שאצרה יערה קידר. ואכן, ליטל ספיבק הרצתה על המחקר שלה ביום העיון לכבוד פתיחת התערוכה ב-2025. הפרויקט ״לתפור היסטוריה מתוך השואה״ ממחיש את סיפורה של מעצבת האופנה היהודייה הדי סטרנד. בני הזוג סטרנד נספו במלחמה, אך עדות לכישרונה של הדי נשמרה כל השנים במעטפה שנשלחה לארצות־הברית במסגרת בקשת הגירה. במוזיאון היהודי של מילווקי העירו לחיים את עיצוביה, ובישראל הופקו לפיהם שמונה מערכות לבוש נאמנות לגזרות, לטכניקות ולחומרי הגלם של התקופה. לצד חפצים מקוריים, התערוכה מציגה שחזורים ייחודיים של מערכות לבוש ושל פריטי אופנה לפי האיורים של הדי ומעמידה אותה בסצינות מחיי מעצבת ויצרנית אופנה, כולל תווית מותג עם חתימתה של הדי.
תמונות שצילמתי בתערוכת "גיבורות"
איור אופנה של הדי סטרנד והבגדים שנתפרו לפיו על ידי מוני מדניק:
עוד זיכרון מהתערוכה:
