מעצבת התלבושות של הסדרה "זרה", טרי דרסבך, ידעה ששמלת הכלולות של קלייר תהיה גולת הכותרת של העונה הראשונה, מושא חלומותיהן של קוראות אינספור של הספר "נוכרייה" מאת דיאנה גבלדון.
הדיוק ההיסטורי אילץ אותה להימנע משמלה לבנה (שהפכה לבוש "חובה" רק אחרי חתונתה של המלכה ויקטוריה במאה ה-19). ההשראה הגיעה משמלות החצר הצרפתית במאה ה-18, למשל זאת, בעיצובה של רוז ברטן, המעצבת של מארי אנטואנט. שמלה מסוג זה מכונה Robe de Cour. שמלות חתונה והכתרה של בנות אצולה נעשו מבדי כסף וזהב, שהיו יקרים להפליא ולעתים נאסרו על פשוטי העם, אפילו אם יכולים היו להרשות לעצמם לרכוש אותם.
באיור של טרי נראים עיצוב השמלה והבדים – החלק הפנימי הבהיר, עם רקמת חוטי מתכת, והחלק החיצוני האפור העבה והכבד יותר. בשמלה שולבו פיסות קטנות של אבני נציץ, כדי שתבהיק באור הנרות של הסצינה. הרקמה נעשתה ביד, וכוללת אלמנטים טבעיים – עלים ובלוטים, וגם עצם, המסמלת את כלבם האהוב של טרי ובעלה רון מור, מפיק הסדרה.
תקריב על פרטי השמלה:
שפע הבד בשמלה הביא אותה למשקל של שלושים ק"ג כמעט – מקביל למשקל שיריון אבירים מימי הביניים. השחקנית קטרינה באלף קיבלה שרפרף לתמיכה בין הצילומים, ונסעה בקרונית ממונעת ממקום למקום בזמן שלבשה אותה. הבד העדין של השרוולים, שהקיף גם את המחשוף, נקרע תוך כדי העבודה על הפרק.
חברת מק'קול הוציאה גזרת תפירה בהשראת השמלה, שמאפשרת לתפור בבית דגם דומה. ברחבי האינטרנט נתקלתי בצילומים רבים של חובבות שיצרו לעצמן שחזורים מושקעים ונהדרים של השמלה ולבשו אותם לכנסים, לתחרויות ואפילו באתרי הצילום המקוריים של "זרה" בסקוטלנד. טרי דרסבך אוהבת לראות את הדגמים הללו ומשבחת את היוצרים בנדיבות רבה. את גזרות התפירה המסחריות, לעומת זאת, היא לא סובלת.
בונוס מיוחד, סצינת החתונה של ג'יימי וקלייר בגרסה שונה מזאת הכלולה בסדרה. הגרסה הזאת צולמה ראשונה אבל לא הייתה טובה מספיק בעיני המפיק הראשי, רון מור, והוא הורה לצלם גרסה נוספת.
