צירוף מקרים הפגיש אותי השבוע פעמיים עם נעל אדומה שנמצאת בערימה האיומה באושוויץ.
הנעל הזאת מוזכרת בפרק הראשון בספר The Thoughtful Dresser: The Art of Adornment, the Pleasures of Shopping, and Why Clothes Matter מאת לינדה גרנט, שקיבלתי במתנה מחברתי מרים ברוק-כהן, מומחית גדולה לכל דבר הקשור בטקסטיל ובלבוש. גרנט כותבת על היבטים שונים בלבוש (כולל הנעלה), נושא הנוגע לכל בן ובת אנוש מעצם הווייתנו. היא מהרהרת על הנעל הבולטת הזאת, על האישה שבחרה להביא אותה, על רגליה או בכליה, למחנה ההשמדה. מי היתה האישה הזאת, איך קנתה את זוג הנעליים הבולט, הלא-שימושי במופגן, איך הרגישה בזמן הקנייה ובזמן שהשתמשה בהן. מה עלה בגורלה אנחנו יודעות, לצערנו.
אל אופירה עזריאלי הגעתי במקרה, דרך חברה משותפת בפייסבוק. היא הקימה מוזיאון לאוסף גדול של נעליים מיניאטוריות, שאני מקווה להגיע לבקר בו בקרוב. הסרטון שראיתי הוא חלק מהרצאה שלה, שבה היא מספרת על מקור האהבה הגדולה שלה לנעליים – בעקבות אמה, ניצולת אושוויץ. הן ביקרו ביחד במחנה וראו את הערימה, ואת הנעל האדומה. אפשר לקרוא כתבה עליה כאן.
אני כמובן מודעת לחשיבות הגדולה של מה שאנחנו לובשות, נועלות ובכלל עוטות עלינו ביציאה לעולם ומה הפרטים האלה אומרים עלינו. יש הרבה דרכים מעניינות לחשוב עליהם. אחת הגישות המעניינות היא זאת של ד"ר טלי סטולובי, שהגתה את "סטיילינג תרפי". אפשר לראות שיחה מצולמת שלי עם טלי בפוסט הזה.
