חליפת העטלף היא הבגד שאיתו חוזרת קלייר מהמאה העשרים למאה ה-18 בעונה השלישית של הסדרה "זרה". מעצבת התלבושות טרי דרסבך בחרה פתרון שונה מזה שתיארה דיאנה גבלדון בספר Voyager, פתרון חכם ומתאים הרבה יותר לדמותה החכמה ורבת התושייה של קלייר. אם את היית חוזרת בזמן, בצורה מתוכננת, וכשאת יודעת מה מצפה לך שם, לא היית מתכננת מה את לובשת ומה את לוקחת איתך?
מרגע שקלייר מחליטה לחזור לעבר, ויודעת שתוכל להגיע לשם עם הבגדים שעליה בלבד, היא מכינה לעצמה בגד ההולם את התקופה ותנאי מזג האוויר. היא תופרת את הבגד מבדים ובגדים שהצליחה למצוא בבית (ואולי בחנויות), כולל שכבה חיצונית עמידה בפני גשם והרבה כיסים גדולים לציוד רפואי ואחר. הבגד זכה לכינוי "חליפת העטלף" – בגלל שקלייר חוגרת על מותניה שלל ציוד, כמו חגורת הגדג'טים של באטמן. מוזיקת הרקע בסצינת ההכנה היא מסדרת הטלוויזיה באטמן משנות השישים של המאה העשרים, התקופה שבה קלייר נמצאת.
בתמונות מהתוכנית, מאחורי הקלעים וכאלה שהעלתה טרי רואים את תכנון הבגד, את הסגנון ההיסטורי שעליו הוא מבוסס ואת קלייר עובדת במכונת תפירה ביתית, עם ספר גזרות אותנטי. בנוסף, צילומי תקריב של הבגד מראים תפירת מכונה וגם חוסר דיוק, הנובע מכך שקלייר איננה תופרת מקצועית. זאת תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר מצד צוות היוצרים.
כאשר פורסמו התמונות הראשונות של קלייר בחולצת הכפתורים הלבנה נשמעו טענות על חוסר דיוק היסטורי – תלבושת שאיננה מתאימה למאה ה-18. למעשה, אחרי צפיה בכל העונה, מבינים שחוסר הדיוק ההיסטורי נובע מהעלילה – קלייר תפרה לעצמה את הבגד, והיא לקחה חולצה לבנה מוכנה מהמאה העשרים. אז מה אם היא לובשת אותם בגדים במשך כמה פרקים? למה דמות נשית חייבת גיוון במלתחה? הרי אין לה ממש דרך להשיג בגדים אחרים שיתאימו למה שהיא צריכה לעשות.
טרי הסבירה איך המראה החיצוני של קלייר משקף את השינויים שהדמות עוברת לאורך פרקי העונה. היא מגיעה לעבר עצורה ומהוססת, אחרי שנים של חיים נטולי רגש ובלי לדעת מה תמצא שם. אחרי המפגש עם ג'יימי, בעקבות הרפתקאות ושינויי אקלים, היא מתקלפת בהדרגה מהשכבות המגוננות וחוזרת להיות אישה חושנית ומשוחררת יותר.
כאשר היא נשארת בחולצת כפתורים, חצאית נפוחה וחגורה רחבה נוצר מראה קלאסי של שנות החמישים-שישים של המאה העשרים, וטבעי עבור קלייר.
אגב, מחלקת ההלבשה הכינה 12 עותקים של החליפה הזאת, כדי לעמוד בכל תלאות הצילומים.
