יצא לאור בתרגומי “מלכת הקוצים” מאת סשה פייטון סמית (עריכת התרגום: נאוה צלר). זהו ספר ההמשך ל”ברית הוורדים” והוא סוגר את סיפורם של אייבי, בראם, אמט ולידיה.
אייבי נישאה לּבְרָאם, והפכה למלכתו. אבל מלך אנגליה הוא גם מלך העולם האחר, והוא ממהר לפתוח את השער בין שני העולמות. כעת אנגליה הופכת לשדות הציד, ובני הפיות יוצאים לתור בה אחרי כלי המשחק האהובים עליהם – בני האדם.
המלכה הטרייה מעמידה פני רעיה מתוקה ומסורה, ובסתר זוממת לגרש את בעלה, להציל את אחותה לידיה ולשוב ולהתאחד עם אהבת חייה, אמט. אבל אמט ולידיה לכודים בעולם האחר, שבו משחקי הפיות קטלניים מתמיד, ואייבי יודעת שכמלכתם, יהיה עליה להיות מרושעת במיוחד. וָלא – ….
תחילת הספר מתרחשת בעיר באת’ בדרום אנגליה, שבה ביקרתי לפני כמה שנים ואני מקווה לבקר בה שוב. באת’ מפורסמת בזכות המרחצאות החמים, הקיימים עוד מהתקופה הרומית, ומככבת בספריה של ג’יין אוסטן (אם כי ג’יין עצמה לא כל כך אהבה את התקופה שבה גרה שם). השתמרה בה ארכיטקטורה מהתקופה הג’ורג’יאנית, והפקות היסטוריות של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה מצולמות בה, כולל צילומי חוץ ללהיט ברידג’רטון.
בספר “מלכת הקוצים” בני הפיות עוברים בספר מלונדון אל באת’, ומשתכנים ב-Royal Crescent, הסהר המלכותי הבנוי מהאבן המקומית האופיינית. בדרך כלל לא נהוג לתרגם שמות מקומות אלא לתעתק (כמו שלא קראתי לעיר אמבטיה). במקרה הזה, מסיבות שקשורות לתוכן הספר, היה מתאים יותר השם התיאורי מאשר להשאיר אותו באנגלית (יש משמעות לצורת הסהר, עם הקשר לירח וכן הלאה).
מוזיאון האופנה בבאת’ מחזיק אוסף נהדר של פריטים החל מהמאה ה-16 ועד ימינו. כרגע הוא סגור עד שיעבור למשכנו החדש, אבל כשביקרתי שם נהניתי מאוד, צילמתי המון ואפילו התנסיתי בלבישת שחזורים של לבוש היסטורי. כשיצא לאור הספר הראשון בסדרה, “ברית הוורדים”, כתבתי על סוג בד מיוחד שמוזכר כבדרך אגב בעלילה, וגם על ספרים אהובים נוספים שהוא הזכיר לי.
