איך הייתם מגיבים אם אחרי שנים של עבודה קשה ומאומצת היו מוציאים את יצירות האמנות שעליהן טרחתם למכירה פומבית, ולא מוודאים אפילו שתוכלו לקנות בה מזכרת? זה מה שקרה לטרי דרסבך, מעצבת התלבושות הראשונה של הסדרה "זרה" (Outlander). היא הצליחה, ברגע האחרון ממש, לרכוש תלבושת אחת שרצתה במיוחד, חליפת העטלף שבה חזרה קלייר לעבר, ופספסה בגלל טעות טכנית את השנייה שכל כך אהבה, שמלת המסע בזמן של בריאנה. דרסבך עזבה את ההפקה אחרי העונה הרביעית וסיפרה הרבה על המחיר ששילמה בבריאות הגוף והנפש על העבודה האינטנסיבית, ועל אכזבתה מחוסר האפשרות להפיק ספר שיתעד את עיצוב התלבושות של הסדרה או לשווק לציבור הרחב בגדים וגזרות תפירה על סמך יצירותיה.
אחרי סיום צילומי הסדרה "זרה" והקרנת פרק הסיום נערכה בתחילת החודש מכירה פומבית של פריטים רבים מתוך ההפקה, כולל תלבושות ייחודיות. הפריטים הוצגו באדינבורו ובלונדון לציבור הרחב, ובית המכירות הפומביות בונהאם ניהל מכירה מקוונת וחיה בתחילת אוגוסט 2026. הסכום הכולל שהתקבל בסופה היה £729,395 על 385 פריטים מכל שמונה העונות. הפריט היקר ביותר היה שלוש טבעות הנישואין של קלייר, שנמכרו ב-£28,160, פי 23 מההערכה המקורית (£800-1,200) – זה היה גם הפער הגדול ביותר בין הערכה למחיר סופי במכירה.
"אני במקומכן הייתי אוספת כסף ביחד לקנות כמה תלבושות שיעברו ביניכן," הציעה דרסבך למעריצות שאיתן התכתבה באינסטגרם ובפייסבוק שלה. "כל העניין הזה עושה לי כאב בטן." לדבריה, התמחור לקראת המכירה הפומבית היה נמוך, ולמעשה עלות הייצור של כל תלבושות הייתה פי עשרה ויותר מהמחיר הראשוני הזה. היא יודעת היטב כמה מחשבה ועבודה ידנית מדוקדקת הושקעו בתלבושות, ובזמן אמת אפשר היה לראות בטוויטר שלה תיעוד של מלאכת הגזירה, התפירה, הרקמה והיישון שעברו השמלות, הכובעים, הנעליים, הצעיפים והשכבות הנוספות. בגדים מהעונה השנייה, המתרחשת בפריז ובחצר המלוכה הצרפתית בוורסאי, מפוארים במיוחד, הן מבחינת בדי המשי ועיטורי התחרה, והן בקישוטים כמו רקמות ססגוניות וציורים על גבי הבד. לכן מפתיע לראות למשל שמלה כזאת של מרי הוקינס, שהוצעה ביחד עם נעליים בהערכה של כאלף וחמש-מאות ליש"ט בלבד או חליפת סאטן רקומה של הנסיך צ'רלי בשש מאות ליש"ט.
לדוגמה, הערכת המחיר על שמלת הטרטן האיקונית שלבשה קלייר בלליברוך בעונה הראשונה, ושימשה גם לפרסומת החלק השני של העונה, הייתה בין 2,500 ל-3,500 ליש"ט. היא עשויה בד צמר משובץ בגווני ירוק ואפור, בחצאית רחבה עם שפע של קפלים שהיה קשה מאוד לסדר ולתפור. החלק העליון בנוי בצורת מחוך עם שרוולים ארוכים וחפתים מתרחבים עם סיומת פשתן לבן והיא נמכרה ביחד עם זוג נעליים חומות. השמלה שנמכרה היא גרסה שנייה של השמלה, כיוון שהראשונה עברה התאמות עבור דמותה של בריאנה בהמשך הסדרה. המחיר שהתקבל בסופו של דבר היה למעלה מ-10,000 ליש"ט.
לא זכיתי לנסוע לראות את התצוגה בעצמי, אבל השגתי את הקטלוג שלה, המכיל תצלומים ייחודיים ופירוט מדוקדק של המוצגים (תודה רבה לדורי טפר שקנה והביא לי אותו). הקטלוג הוא למעשה ספר כרומו בן מאות עמודים, כולל חומר רקע וראיונות עם אנשי הפקה של הסדרה. מעניין לציין שטרי דרסבך אמנם מופיעה שם ראשונה, בזכות עבודתה על עונות 1-4, אבל אין צילום שלה. זאת בניגוד למפיק הראשי מט רוברטס, מעצב התפאורה סם ברייס, ומעצבות התלבושות טרישה ביגר (עונות 5-7) ונדין פאוול (עונה 8) שקיבלו עמוד דיוקן מחמיא לכל אחד מהם. לא ברור לי האם ההחלטה הייתה של דרסבך או של מישהו אחר, ועד כמה היא קשורה לעובדה שדרסבך ככל הנראה לא הייתה מעורבת בבחירת הפריטים למכירה או בעצם ההחלטה עליה. הזכויות על כל הפריטים והעיצובים שייכות לסוני, חברת ההפקה של "זרה".
כאמור, דרסבך הצליחה לקנות את "חליפת העטלף" שבה השקיעה חשיבה ותכנון רבים כל כך, ושילמה עליה בסופו של דבר כ-4,480 ליש"ט כולל עמלה. דרסבך בחרה פתרון שונה מזה שתיארה דיאנה גבלדון בספר Voyager, פתרון חכם ומתאים הרבה יותר לדמותה החכמה ורבת התושייה של קלייר. מרגע שקלייר מחליטה לחזור לעבר, ויודעת שתוכל להגיע לשם עם הבגדים שעליה בלבד, היא מכינה לעצמה בגד ההולם את התקופה ותנאי מזג האוויר. היא תופרת את הבגד מבדים ובגדים שהצליחה למצוא בבית (ואולי בחנויות), כולל שכבה חיצונית עמידה בפני גשם והרבה כיסים גדולים לציוד רפואי ואחר. הסט שנמכר כולל מחוך מאולתר מחזיות משנות השישים של המאה העשרים, תחתונית פשתן עם מכפלה מחוזקת בחבלים, ריפוד ישבן כמנהג המאה ה-18, חולצת כותנה לבנה, צווארון מוסלין, חצאית צמר אפורה עם כיסים, מותנייה ומקטורן רכיבה עם כפתורי מתכת ואדרת צמר וכן כפפות ומגפוני עור. כל אלה יוצרים את השכבות השונות שקלייר לובשת למסע בזמן בחזרה אל ג'יימי ובהמשך העונה פושטת בהדרגה בהרפתקאותיהם בים וביבשה. התלבושת הזאת מבטאת היטב את היכולת של דרסבך לאפיין דמות ולהשתלב בעלילה בעזרת פרטי הפרטים של התלבושת, והיא מושלמת גם במה שהיא לא מושלמת בו – כמו תפרים עקומים בגלל שקלייר תפרה אותה בעצמה בבית. מרגש לדעת שהיוצרת זכתה סוף סוף לבעלות על יצירתה.
מסקרן מאוד לדעת מי קנו את הפריטים השונים. בית המכירות שומר על סודיות, ולכן אפשר לדעת רק אם הידיעה מתפרסמת מצד הקונים. אחת מהן היא יוצרת התוכן מולי קתרין, המכנה את עצמה סקארלט או'הייר על שם שיערה האדמוני המפואר, שיוצרת תלבושות לעצמה ומפיקה סרטונים מקסימים. היא הצליחה לרכוש את "שמלת העורב" של גייליס ודיווחה שהעלות הכוללת מבחינתה, כולל עמלות ודמי משלוח, תגיע לכשלושת אלפים דולר. אני מקווה בשבילה שתזכה להתפרנס יפה מהסרטונים ושאר הפעילויות שתפיק סביב הרכישה. לפי הקטלוג השמלה שהיא רכשה היא גרסה שנייה של התלבושת, מקוצרת ובלויה, כיוון שלפי העלילה גייליס לובשת אותה בבור הכלא ובבית המשפט כאשר היא וקלייר עומדות לדין כמכשפות.
כשראיתי את פריטי המכירה בפעם הראשונה הזדעזעתי שחברת ההפקה נפרדת מהם, ומפצלת את האוסף לידיים שונות במקום שיהיה מרוכז במקום אחד. הם כללו, בין השאר, את המחוך הרקום מפרק החתונה המפורסם בעונה הראשונה ועותק של השמלה האדומה השערורייתית שקלייר לבשה לחצר המלוכה הצרפתית בעונה השנייה.לא הייתי היחידה, כמובן, ומעריצים רבים הביעו אכזבה וכאב, והצהירו שהיו שמחים לבקר בתערוכה או אפילו מוזיאון שהיו מציגים את האביזרים והתלבושות. לאורך שנות ההפקה של הסדרה היו כמה תערוכות שהציגו מבחר פריטים. כבר ב-2016 הייתה תערוכה במרכז פּיילי בלוס אנג'לס עם תלבושות ודגמי תפאורות בעיצוב של טרי דרסבך וג'ון גארי סטיל. ולאחרונה מוזיאון המהפכה האמריקאית ביורקטאון הציג תלבושות עם דגש על העונות המאוחרות יותר של הסדרה, המתרחשות ביבשת אמריקה בתקופת מלחמת העצמאות.
מעניין לציין שלא ראיתי תגובה של דיאנה גבלדון, הסופרת שהסדרה מבוססת על ספרי "נוכרייה" פרי עטה, למכירה הפומבית או תוצאותיה. גבלדון הופיעה בסצינה מיוחדת בסיום הפרק האחרון של הסדרה, מוקפת בעצמה במזכרות מהצילומים, כמו האגרטל הכחול מהפרק הראשון (שעותק שלו השתתף במכירה הפומבית). אני מתארת לעצמי שהיא קיבלה לידיה כבר אז את היומן הכרוך בעור שהיה מונח לידה, אחרי שדמותה של קלייר נראתה כותבת בו את תחילת הסיפור, בלולאת זמן הולמת. אלכס דוד, שכתבה עבודת מחקר וספר על "נוכרייה", סיפרה חוויות משיחה עם גבלדון בפסטיבל אדינבורו 2026. לדבריה, דיאנה נשאלה על התלבושת שהוכנה עבורה להופעת האורח שלה בעונה הראשונה של "זרה", ואפשר היה להבין מדבריה שהשמלה עדיין ברשותה.
בשנים האחרונות Bonhams ערכה כמה מכירות מזכרות דומות מסדרות טלוויזיה בריטיות מצליחות (כל הסכומים בליש"ט):
"הכתר" (פברואר 2024) , 473 פריטים, בסכום כולל של 1,674,000 – פי שלושה מההערכה המקדימה. הפריט המוביל היה מכונית יגואר XJ-SC ששימשה את הדמות של הנסיכה דיאנה, ונמכרה ב-70,250. גם כאן הפער בין הערכה למחיר סופי היה גדול, למשל דגם של ארמון בקינגהאם שהוערך ב-8,000-12,000 נמכר ב-53,740.
"אחוזת דאונטון" (ספטמבר 2025), 267 פריטים, בסכום כולל של 1,735,744 – פי שישה מההערכה. הפריט המוביל היה קיר הפעמונים מהסדרה, שנמכר ב-216,300, לעומת הערכה של 5,000-7,000 בלבד. בהשוואה קרובה יותר לתלבושות של "זרה", שמלת החתונה עם אביזריה של ליידי אדית' מהעונה השישית של "אחוזת דאונטון" נמכרה ביותר מ-25,000 ליש"ט לפני כשנה.
ביחס לשתי המכירות הללו, זרה הניבה סכום כולל נמוך יותר משמעותית, למרות מספר פריטים דומה יחסית. ייתכן שהדבר נובע מכך שגם "הכתר" וגם "דאונטון אבי" כללו לא רק תלבושות אלא גם רהיטים, כלי רכב וחלקי תפאורה, שמחיריהם גבוהים יותר מלכתחילה, ופריטי דגל בולטים במיוחד, ואילו המכירה של "זרה" התמקדה בעיקר בתלבושות ואביזרים קטנים, כמו תיבות תרופות של קלייר או שלטי חנויות.
אחרי שהתעמקתי בקטלוג ובתגובות, נרגעה מעט ההתקוממות שלי על קיום המכירה ופיזור הפריטים, כיוון שבחלק גדול מהמקרים לא היה מדובר בדגם יחיד במינו. מחלקת התלבושות של "זרה" ייצרה עשרות אלפי פריטים לאורך השנים, ומחלקת עיצוב התפאורה לא פחות. לגבי רבים מהפריטים במכירה הפומבית כתוב שהם גרסה שנייה ולא הפריט המכונה "גיבור", שהוא זה שצולם בסצינות המפורסמות ביותר שלו על המסך. לפעמים מדובר בגרסה אחת מתוך עשר, למשל השמלה הלבנה שאיתה עברה קלייר במסע הראשון שלה בזמן, בתחילת הסדרה. על דגם השמלה האדומה המפורסמת מהעונה השנייה כתוב מפורשות שהוא טיוטה ולא השמלה המקורית מהצילומים (אני זוכרת איך קטרינה באלף, השחקנית, סיפרה שפחדה לשפוך עליה קפה). דרסבך אפילו כתבה בעצמה שהייתה שותפה להקמת ארכיון הסדרה על ידי חברת ההפקה סוני.
ועכשיו, ספרו לי, מה תלבשו למסע בזמן?
