חדש בתרגומי וכבר מכר מאות עותקים בכניסה מהירה לרשימות רבי המכר: "לאלף את החיה" מאת אלואיזה ג'יימס. והפעם ציור הכריכה של עומרי קורש הוא לא של עלמה, אלא של גבר. בחולצה לבנה.
די בשמועה אחת כדי להרוס את עתידה של עלמה. למרבה המזל, גם על בעלה המיועד ישנן שמועות.
לינט תותי ת׳רין יפה להפליא, אבל בכך לא מסתכמות מעלותיה. היא חכמה, שנונה ובעלת קסם אישי שכבש אפילו נסיך. אלא שבחברה הגבוהה, אפילו שמץ של שמועה עלול לעורר שערורייה. וכך, בתוך כמה ימים, לינט נשלחת לוויילס להינשא לגבר שמעולם לא פגשה.
פירס ילברטון, רוזן מרצ׳נט, חי בטירה ומצטיין בהרחקת אנשים. יש לו לשון חדה ומזג נורא, ולמי שנקרה בדרכו – מוטב להצטייד בעור עבה. על פי השמועה, פציעה ישנה היא שהפכה אותו למתבודד. אומרים גם שנשים אינן מעניינות אותו כלל. בעיני משפחתה של לינט, זה הופך אותו לשידוך מושלם.
לינט מצידה אינה רואה סיבה מיוחדת לדאגה. היא יודעת להסתדר גם עם אנשים בלתי נסבלים, ולהערכתה תזדקק לשבועיים בלבד כדי לכבוש את הרוזן.
איש עוד לא שאל לדעתו של פירס בעניין.
אבל מאחורי השמועות מחכה לה אדם קשה לפענוח הרבה יותר ממה ששיערה לעצמה. ובטירה המרוחקת, הרחק מכל אלה שכבר חרצו את דינה, גם לינט עשויה להפתיע את עצמה.
אלואיזה ג'יימס, סופרת רבי־המכר של הניו יורק טיימס מביאה עיבוד שנון לאגדת היפה והחיה. לאלף את החיה הוא סיפור על יופי ועל דעות קדומות, על כוחן של שמועות ועל שני אנשים שמגלים כמה מעט הם יודעים זה על זה – ועל עצמם.
בואו נדבר על החולצה הזאת:
עד המאה ה-19 החולצה הגברית הבסיסית שונה מהגזרה שאנחנו מכירים כיום. הגב עשוי חלק מלבני אחד, בלי חיתוך בשכמות, השרוולים מתחילים נמוך יחסית על הזרועות ולא בגובה הכתפיים. החולצה הזאת היתה בגד תחתון, שלא אמור להיראות לעין הציבור. לכן הסצינה מתוך "גאווה ודעה קדומה" (1995), שבה דארסי פוגש את ליזי אחרי טבילה באגם כשהוא בחולצה לבנה רטובה, היא תוספת מודרנית שלא הופיעה בספר המקורי – אז היתה נחשבת שערורייתית.
מאז, כל דרמה תקופתית שמכבדת את עצמה (או לפחות את הצופות) כוללת חתיך בחולצה לבנה, רצוי רטובה.
סצינות חולצה רטובה היו בברידג'רטון, במיני סדרה Lost in Austen , ועוד. דארסי בגילומו של קולין פירת' אפילו הפך לפסל באגם. פירת’ הופיע בחולצה לבנה רטובה גם בסרט “הפיתויים האסורים של ואלמונט”, שעליו כבר כתבתי כאן.
בספר "לאלף את החיה" גיבורנו, פירס, לא טובל סתם באגם, אלא במימיו הקרים מאוד של האוקיינוס האטלנטי, שהוא אוגר בבריכת גיאות באחוזה שלו על חופי וויילס. למעשה, הוא עושה זאת בלי חולצה בכלל. כדי לדעת למה ואיך, תצטרכו לקרוא את הספר.
